מקור סוכה ה׳
1 וְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה, וְלֹא עָלוּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״.
2 וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה? וְהָכְתִיב: ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי״! לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וְהָכְתִיב: ״וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים״! לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים.
3 וְלֹא עָלוּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לַמָּרוֹם? וְהָכְתִיב: ״וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים״! לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. וְהָכְתִיב: ״וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם״! לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. וְהָכְתִיב: ״מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ״, וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: מְלַמֵּד שֶׁפֵּירַשׂ שַׁדַּי מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ וַעֲנָנוֹ עָלָיו! לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה.
4 מִכׇּל מָקוֹם ״מְאַחֵז פְּנֵי כִּסֵּא״ כְּתִיב! אִישְׁתַּרְבּוֹבֵי אִישְׁתַּרְבַּב לֵיהּ כִּסֵּא עַד עֲשָׂרָה, וּנְקַט בֵּיהּ.
5 בִּשְׁלָמָא אָרוֹן תִּשְׁעָה, דִּכְתִיב: ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אׇרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רׇחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ״. אֶלָּא כַּפּוֹרֶת טֶפַח, מְנָלַן? דְּתָנֵי רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, נָתְנָה בָּהֶן תּוֹרָה מִדַּת אׇרְכָּן וּמִדַּת רׇחְבָּן וּמִדַּת קוֹמָתָן. כַּפּוֹרֶת, מִדַּת אׇרְכָּהּ וּמִדַּת רׇחְבָּהּ — נָתְנָה, מִדַּת קוֹמָתָהּ — לֹא נָתְנָה.
6 צֵא וּלְמַד מִפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב״, מָה לְהַלָּן טֶפַח, אַף כָּאן טֶפַח. וְנֵילַף מִכֵּלִים גּוּפַיְיהוּ! תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה — לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט — תָּפַשְׂתָּ.
7 וְנֵילַף מִצִּיץ, דְּתַנְיָא: צִיץ דּוֹמֶה כְּמִין טַס שֶׁל זָהָב, וְרָחָב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמוּקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, וְכָתוּב עָלָיו שְׁתֵּי שִׁיטִין: ׳יוֹד הֵא׳ מִלְּמַעְלָה, וְ׳קֹדֶשׁ לָמֶד׳ מִלְּמַטָּה. וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיו בְּרוֹמִי, וְכָתוּב עָלָיו ״קֹדֶשׁ לַה׳״ בְּשִׁיטָה אַחַת!
8 דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי, וְאֵין דָּנִין כְּלִי מִתַּכְשִׁיט.
9 וְנֵילַף מִזֵּר. דְּאָמַר מָר: זֵר מַשֶּׁהוּ! דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי, וְאֵין דָּנִין כְּלִי מֵהֶכְשֵׁר כְּלִי. אִי הָכִי, מִסְגֶּרֶת נָמֵי הֶכְשֵׁר כְּלִי הוּא! מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה.
10 הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַעְלָה הָיְתָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הַאי הֶכְשֵׁר כְּלִי הוּא!
11 אֶלָּא: דָּנִין דָּבָר שֶׁנָּתְנָה בּוֹ תּוֹרָה מִדָּה מִדָּבָר שֶׁנָּתְנָה בּוֹ תּוֹרָה מִדָּה, וְאַל יוֹכִיחוּ צִיץ וְזֵר, שֶׁלֹּא נִתְּנָה בָּהֶן תּוֹרָה מִדָּה כְּלָל.
12 רַב הוּנָא אָמַר, מֵהָכָא: ״עַל פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת קֵדְמָה״, וְאֵין פָּנִים פָּחוֹת מִטֶּפַח.
13 וְאֵימָא כְּאַפֵּי
14 דְּבַר יוֹכָנִי! תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט תָּפַשְׂתָּ. וְאֵימָא כְּאַפֵּי דְּצִיפַּרְתָּא דְּזוּטַר טוּבָא! אֲמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: רַב הוּנָא ״פְּנֵי״ ״פְּנֵי״ גָּמַר. כְּתִיב הָכָא: ״אֶל פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת״, וּכְתִיב הָתָם: ״מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו״.
15 וְנֵילַף מִפָּנִים שֶׁל מַעְלָה, דִּכְתִיב: ״כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי״! תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט תָּפַשְׂתָּ.
16 וְנֵילַף מִכְּרוּב, דִּכְתִיב: ״אֶל הַכַּפּוֹרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרוּבִים״!
17 אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: גְּמִירִי אֵין פְּנֵי כְרוּבִים פְּחוּתִין מִטֶּפַח, וְרַב הוּנָא נָמֵי מֵהָכָא גְּמִיר.
18 וּמַאי כְּרוּב? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּרָבְיָא, שֶׁכֵּן בְּבָבֶל קוֹרִין לְיָנוֹקָא רָבְיָא.
19 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם״, הַיְינוּ כְּרוּב הַיְינוּ אָדָם! אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוּטְרֵי.
20 וּמִמַּאי דַּחֲלָלַהּ עֲשָׂרָה בַּר מִסְּכָכַהּ? אֵימָא בַּהֲדֵי סְכָכַהּ!
21 אֶלָּא מִבֵּית עוֹלָמִים גָּמַר, דִּכְתִיב: ״וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה׳ שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ״. וּכְתִיב: ״קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי״, וְתַנְיָא: מָה מָצִינוּ בְּבֵית עוֹלָמִים כְּרוּבִים בִּשְׁלִישׁ הַבַּיִת הֵן עוֹמְדִין. מִשְׁכָּן נָמֵי — כְּרוּבִים שְׁלִישׁ הַבַּיִת הֵן עוֹמְדִין.
22 מִשְׁכָּן כַּמָּה הָוֵי — עֶשֶׂר אַמּוֹת, דִּכְתִיב: ״עֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ״, כַּמָּה הָוֵי לְהוּ — שִׁיתִּין פּוּשְׁכֵי, תִּלְתֵּיהּ כַּמָּה הָוֵי — עֶשְׂרִים פּוּשְׁכֵי, דַּל עַשְׂרָה דְּאָרוֹן וְכַפּוֹרֶת, פָּשׁוּ לְהוּ עַשְׂרָה, וּכְתִיב: ״וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפּוֹרֶת״, קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא סְכָכָה לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה.
23 מִמַּאי דְּגַדְּפִינְהוּ עִילָּוֵי רֵישַׁיְיהוּ קָיְימִי, דִּלְמָא לַהֲדֵי רֵישַׁיְיהוּ קָיְימִי! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: ״לְמַעְלָה״ כְּתִיב. וְאֵימָא דְּמִידְּלֵי טוּבָא? מִי כְּתִיב ״לְמַעְלָה לְמַעְלָה״?
24 הָנִיחָא לְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: כׇּל הָאַמּוֹת הָיוּ בֵּינוֹנִיּוֹת. אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר, אַמָּה שֶׁל בִּנְיָן שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְשֶׁל כֵּלִים חֲמִשָּׁה — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
25 אָרוֹן וְכַפּוֹרֶת כַּמָּה הָוֵי לְהוּ? תְּמָנְיָא וּפַלְגָא, פָּשׁוּ לְהוּ חַד סְרֵי וּפַלְגָא, אֵימָא סוּכָּה עַד דְּהָוְיָא חַד סְרֵי וּפַלְגָא!
26 אֶלָּא, לְרַבִּי יְהוּדָה הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: שִׁיעוּרִין, חֲצִיצִין, וּמְחִיצִין — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
27 שִׁיעוּרִין דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ! דִּכְתִיב: ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ״, וְאָמַר רַב חָנִין: כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה לְשִׁיעוּרִין נֶאֱמַר!
28 חִטָּה — לְבַיִת הַמְנוּגָּע, דִּתְנַן: הַנִּכְנָס לְבַיִת הַמְּנוּגָּע וְכֵלָיו עַל כְּתֵפָיו, וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדוֹ — הוּא וָהֵן טְמֵאִין מִיָּד.
פירוש ריטב"א על סוכה ה׳
1 והכתיב מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמ' ר' תנחום וכו'. הכי איתא במס' שבת פרק ר' עקיבא בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת מה אנוש כי תזכרנו וגו' א"ל הב"ה למשה חזור להם תשובה א"ל מתירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם א"ל אחוז כסא כבודי והחזר להם תשובה שנ' מאחז פני כסא וכו'.
2 וניליף מכל הכלים תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת. פי' בתורת כהנים איתמר ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים, ימים שנים, רבים שלשה, ופרכינן ואימא טפי ופרקינן תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת ופירשו ז"ל הטעם לפי שלמרובה אין לו שיעור ולמועט יש לו שיעור ואע"ג דהכא אף למרובה יש לו שיעור שהרי אפשר מגדול שבכלים, מדה שוה היא בכל ואין לדון אותה לשיעורין וכיון שאי אפשר לתפוש המרובה בכל מקום שהרי אין לו שיעור תופשין המועט תמיד שאפשר לתפוס בכל מקום ועוד אמרו שם טעם אחר שלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש וההוא טעמא אתי שפיר הכא טפי.
3 וניליף מציץ דתניא ציץ דומה כמין טס של זהב רוחב שתי אצבעות וכתוב עליו יו"ד ה"א וא"ו ה"א מלמעלה קדש"ל מלמטה. פרש"י יו"ד ה"א וא"ו ה"א מלמעלה בסוף שיטה ראשונה קדש למ"ד בראש שיטה שניה והיה נקרא בטוב קדש לה' ולא היה קודם לשם כלל אבל בירושלמי פי' דברים כפשוטן שאמרו והיה דומה למלך היושב על גבי קתדרא שלו, וכן עיקר, שלא היו צריכין להיות נהגין, וכלן שמות קדש הן וידוע לבעלי האמת, והתם אמרי' שלא היה כתבו שוקע אלא בולט ואמרינן נמי דלא חריץ מיחרץ סביבותיו דלא הוי מכתב כשאין מעשה בגוף האותיות אלא דמרדדי להו מאבראי וא"כ שפיר אפשר לרדודי בציץ שהוא טס של זהב אבל אבני אפוד דכתיב בהו נמי מכתב פתוחי חותם לא אפשר לרדודי מאבראי אלא על ידי נס.
4 מסגרת נמי הכשר כלי הוא ופרקינן מסגרתו למטה היתה. פי' מרגל לרגל כעין שעושין בשלחנות והיא סמיכה לדף ולא הכשר כלי ומפני שהיא מתהפכת יש לה בית קבול דרשו במנחות השלחן הטהור מכלל דאיכא דכותה טמא ולמדו משם דטבלה המתהפכת כגון זו מקבלת טומאה אבל למ"ד מסגרתו למעלה היתה הוי כעין לבזבזין והוי הכשר כלי.
5 דנין דבר שנתנה בו תורה מדה. פי' בקצתו דהיינו בארכה ורחבה מיהת מדבר שנתנה בו תורה מדה, ואל יוכיחו ציץ ונזר שלא נתנה בהן תורה מדה כלל, ואע"פ שאמרו שהציץ רחב כשתי אצבעות, אין מדה זו מפורשת בתורה ואפשר שהלכה למשה מסיני הוא, או שהיו נוהגין מפני שתהא כתיבה בריוח ולא שיהא זה מעכב.
6 ודילמא מידלו טובא. פי' ואע"ג דאמרינן כרובים בשליש הבית עומדין, היינו גוף הכרובים אבל כנפיהם מידלו טובא.